בתחילת משבר זוגי קיימת לעיתים תחושה שצריך להגיב מיד לכל שינוי. אם אחד הצדדים עזב את הבית, שינה את אופן ההתנהלות הכלכלית או הודיע שהוא שוקל הליך משפטי, הלחץ יכול לגרום לפעולות מהירות שלא תמיד משרתות את המטרה. לכן חשוב קודם להבין אם קיימת דחיפות אמיתית, אם יש מסמך עם מועד תגובה, ומה כבר השתנה בפועל.

לאחר מכן בונים מפת נושאים: ילדים, רכוש, חובות, מגורים, הכנסות, מסמכים והסכמות קיימות. המטרה היא להפריד בין נושא שאפשר להסדיר בהסכמה לבין נושא שדורש בדיקה מעמיקה יותר. לעיתים הצדדים מסכימים על רוב השגרה של הילדים אך חלוקים על הדירה, ולעיתים להפך. כשהתמונה מפורקת לרכיבים, קל יותר להחליט כיצד להתקדם.

במחלוקות משפחה מסוימות נדרש הליך יישוב סכסוך לפני הגשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה. לכן גם סדר הפעולות חשוב. ייעוץ מוקדם יכול לסייע להבין מה ניתן לעשות בתקופת הביניים, מה דורש הכנה ואילו מסלולים קיימים אם לא מושגת הסכמה.

הדירה היא בדרך כלל הנכס הבולט ביותר, אבל חלוקת רכוש עשויה לכלול גם חשבונות, חסכונות, השקעות, פנסיה, קופות, רכבים, עסק, מניות וחובות. לפני שמדברים על חלוקה, צריך לדעת מה קיים, מהו השווי המשוער ואילו התחייבויות צמודות לכל נכס.

בחלק מהמקרים קיימת מחלוקת על מקור המימון או על תקופת הצבירה. במקרים אחרים הבעיה היא פשוט חוסר מידע. לכן איסוף מסמכים מוקדם חשוב יותר מהצעת חלוקה מהירה. הסכם שנחתם לפני שהתמונה מלאה עלול להשאיר נושאים משמעותיים פתוחים.

אם אחד הצדדים מבקש להישאר בדירה, צריך לבדוק גם יכולת מימון, משכנתה ולוחות זמנים. פתרון רכושי טוב צריך להיות ניתן לביצוע, ולא רק להיראות נכון בתיאוריה.