בתחילת פרידה רבים מתמקדים בנכס הגדול והגלוי ביותר. אבל מעבר לדירה עשויים להיות חסכונות, השקעות, פנסיה, קרנות, קופות, זכויות ממקום עבודה, כלי רכב, עסק, מניות וחובות. אם אחד מהרכיבים האלה אינו נכלל בתמונה, קשה לדעת אם הצעה מסוימת באמת משקפת את המצב הכלכלי.

חוק יחסי ממון בין בני זוג כולל מנגנון של איזון משאבים במקרים שעליהם הוא חל. החוק גם קובע חריגים לנכסים מסוימים, ולכן לא נכון להניח שכל נכס תמיד ייכלל באותה צורה. יש לבדוק את מועד הצבירה, את מקור הנכס, הסכמים קיימים והמסמכים הרלוונטיים.

מיפוי טוב כולל גם ציר זמן. מתי נרכש הנכס, מתי נוצרה ההלוואה, מתי נצברה הזכות ומה השתנה לאורך החיים המשותפים. הפרטים האלה יכולים להיות חשובים כאשר בוחנים את התמונה המשפטית.

זכויות פנסיוניות עשויות להיות בעלות ערך גבוה, אף שהן אינן נזילות. כדי לבדוק אותן יש לזהות את הגופים המנהלים, את תקופות הצבירה ואת סוגי הזכויות. אותו עיקרון חל על קרנות השתלמות, קופות גמל וזכויות נוספות ממקום עבודה.

במקרים מסוימים קיימות גם מניות, אופציות או זכויות שהבשילו רק בחלקן. ערכן עשוי להיות מורכב יותר להערכה, ולעיתים נדרשת בדיקה מקצועית נוספת.

הסכם רכושי יכול לעיתים לאזן בין סוגי נכסים שונים. אבל כדי לעשות זאת באופן אחראי צריך להבין את הערך, הנזילות והמועד שבו כל זכות ניתנת למימוש.