בתקופה שבה מתחילים לדבר על פרידה, פעמים רבות כל שינוי מרגיש מאיים. מעבר לחדר אחר, שינוי בהתנהלות בחשבון, שיחה על מכירת הדירה או פנייה של אחד הצדדים לייעוץ יכולים ליצור תחושה שצריך להגיב מיד. לפני פעולה משמעותית כדאי להבין מה כבר קרה בפועל ומה עדיין נמצא בשלב של אמירה או חשש.

המיפוי הראשוני כולל כמה שכבות: ילדים, רכוש, מגורים, הכנסות, חובות, מסמכים והסכמות קיימות. ככל שהתמונה רחבה יותר, קל יותר להבחין בין נושא שמצריך טיפול מיידי לבין נושא שניתן להכין בצורה מסודרת.

פגישה משפטית בשלב הזה אינה מחייבת פתיחת תיק. לעיתים מטרתה היא רק להבין את האפשרויות, לזהות מסמכים חסרים ולבנות סדר פעולות. כשקיימת תמונה ברורה יותר, אפשר גם לנהל שיחה עם הצד השני בצורה ממוקדת יותר.

בתיקי גירושין רבים, העיסוק בילדים ובמשבר הזוגי דוחה את הטיפול ברכוש. אבל דירה, משכנתה, חסכונות, פנסיה, הלוואות ועסק יכולים להשפיע ישירות על היכולת של כל צד לבנות את החיים לאחר הפרידה. לכן כדאי להתחיל במיפוי מוקדם.

חוק יחסי ממון בין בני זוג כולל מנגנון איזון משאבים במקרים שעליהם הוא חל, אך היישום תלוי בנסיבות. לא כל נכס בהכרח נבחן באותה דרך, ולכן חשוב לאסוף מסמכים ולבדוק מועדי צבירה, מקור נכס והסכמים קיימים.

גם חובות צריכים להיכלל בתמונה. משכנתה גלויה בדרך כלל לשני הצדדים, אבל ייתכנו גם הלוואות, ערבויות או חובות עסקיים. אם מתגלה חוב לא מוכר, יש לאסוף מסמכים לפני שמסיקים אם וכיצד הוא קשור לרכוש המשותף.