בתחילת פרידה יש לעיתים ערבוב בין עובדות, חששות והנחות. אחד הצדדים אומר שהוא מתכוון לעזוב את הבית, מעלה אפשרות למכור את הדירה או משנה את אופן ההתנהלות בחשבון, והצד השני מרגיש שהוא חייב להגיב מיד. בפועל, לפני פעולה משמעותית כדאי להבין האם יש מועד או סיכון ממשי, ומה ניתן עדיין לבדוק בצורה מסודרת.

המיפוי הראשוני כולל את הנושאים המשפחתיים והכלכליים יחד. אם יש ילדים, בודקים את השגרה ואת הצרכים שלהם. אם יש רכוש, מרכזים מסמכים. אם התקבל כתב משפטי, בודקים מועד. אם קיימת הסכמה על חלק מהנושאים, רצוי לזהות אותה ולא להרחיב את המחלוקת ללא צורך.

ייעוץ מוקדם יכול לשמש גם רק להבנת המצב. לא כל פגישה מחייבת פתיחת הליך, ולעיתים המטרה היא לצאת עם רשימת משימות, מסמכים שצריך לאסוף ושאלות שצריך לברר לפני החלטה.

הדירה היא בדרך כלל הנכס המרכזי, אבל היא אינה הנכס היחיד. יש לבדוק חשבונות, חסכונות, השקעות, פנסיה, קופות, עסק, מניות, רכבים וחובות. לעיתים חלק מהזכויות אינן נזילות ולכן קל לשכוח אותן בשיחה הראשונית.

גם מקור המימון יכול להיות רלוונטי. אם קיימים הסכם ממון, כספים שהתקבלו לפני הנישואין או מסמכים אחרים, צריך לבדוק אותם במסגרת התמונה הרחבה. לא נכון להניח מראש מה תהיה התוצאה בלי לעבור על הנתונים.

פתרון טוב צריך להיות ישים. אם אחד הצדדים רוצה להישאר בדירה, צריך לבדוק יכולת מימון ומשכנתה. אם מוכרים, צריך להגדיר מנגנון מכירה ולוחות זמנים.